רן קראוס גדל בישוב קטן בגליל בשם מצפה צורית שהוריו החלוצים הקימו בשנות ה-80. ב-7 השנים הראשונות בישוב הוא גר בקרוואן. את העסק הראשון שלו הוא הקים בגיל 13 – קו חלוקת לחמניות ביישוב. כשהיה מאחר בבוקר לבית הספר אז היו כועסים עליו, לא המורים או ההורים אלא הילדים שחיכו רעבים לסנדוויצ’ים שמכר להם.

בצבא הוא היה קצין מודיעין של סיירת יעל, יחידה מובחרת של הנדסה קרבית. רק בגיל 27 הוא התחיל ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון לימודי הנדסת תעשיה וניהול. המסגרת הלימודית לא הייתה פשוטה עבורו אז הוא שילב בה אתגר נוסף – מירוץ איש הברזל. בשנה השניה ללימודים הוא פנה לקרוב משפחה, איש עסקים ידוע באיזור הדרום בשם יוסי שוורץ, כדי להקים את הסטארטאפ הראשון שלו – Wisec. את השיעורים שקיבל במהלך ההקמה והניהול של Wisec לא לימדו אותו באוניברסיטה.

מאז הספיק רן להקים שלוש חברות נוספות. שתי הראשונות היוו בסיס לרעיון הקמת Airobotics, חברה אותה הקים רן לפני כשלוש שנים ומשמש בה כיום כמנכ”ל. Airobotics מספקת שרותי רחפנים אוטומטיים לתעשיות הכבדות (מכרות, בתי זיקוק וכו’). החברה גייסה עד היום כ-29M$ ומעסיקה כ-120 עובדים.

“בארץ המנטליות בתחום הסטארטאפים היא כזאת שכשאתה בא ומספר על איזה רעיון אז בא מישהו ואומר: “אהה, יש כבר כזה”. בארה”ב זה יתרון שיש כבר משהו כזה כי זה אומר שיש שוק. אנחנו חיים פה בשוק שהוא מאוד קטן. בארה”ב אם יש כזה אז זה אומר שמישהו כבר עשה ולידציה למודל העסקי שלך ולמוצר שלך. אז זה טוב כי עכשיו אתה יכול להילחם איתו על השוק. פה החשיבה היא קצת הפוכה כי השוק פה קטן. אז המנטליות שלנו היא שכבר יש כזה כי אין מספיק אנשים שיקנו עוד מזה אז יש מקום לאחד. בארה”ב אין מקום לאחד – יש מקום להרבה. יש הרבה חברות שמצליחות באותם תחומים בדיוק. יש הרבה דוגמאות לזה“.

(רן קראוס על הגישה לתחרות בתחום הסטארטאפים בארץ בהשוואה לזו שבארה”ב)

 

לאתר של איירובוטיקס , לעמוד הפייסבוק של איירובוטיקס

לראיון המלא עם רן קראוס: