איל יבור שירת ביחידה 8200. הוא עסק בפיתוח תוכנה כבר בתיכון ומאוד נהנה מזה. יום אחד הגיע לארוחת ערב בבית משפחת יבור. במהלך הארוחה הוא דיבר על כך שלא יתכן שאין פתרון אוטומטי לתיאום פגישות. לא יכול להיות שיש מזכירים, מזכירות, עוזרות ועוזרים אישיים שמבזבזים כל-כך הרבה זמן על תיאום פגישות. הוא החליט שזו בעיה שהוא רוצה לפתור. באותו זמן ליאור, אביו של איל, סיים את תפקידו כסמנכ”ל תפעול באל-על ומאוד התחבר לרעיון של הבן שלו.

אחרי שאיל סיים את שירותו הצבאי, הוא עבד בחברת שירותי תוכנה כדי “להשתפשף” עוד קצת. כעבור זמן מה החליט שהגיע הזמן לבנות את המוצר שחלם עליו. אז הוא ואביו החליטו להקים סטארטאפ אבל הרגישו שחסר להם מישהו בצוות כדי שיוכלו לרוץ קדימה. הצלע החסרה בחברה שהקימו הייתה מנהל המוצר ומעצב ממשק המשתמש. אז הם פנו לחבר קרוב בשם עופר שני וקיבלו ממנו רשימה של האנשים הטובים ביותר בישראל בתחום הזה. ליאור התחיל לקבוע פגישות עם האנשים שהופיעו ברשימה. לבחור הראשון שפגש קראו מתי מריאנסקי. בפגישה עם מתי נוצר חיבור מדהים שגרם לליאור לבטל את כל הראיונות הבאים כי זה יהיה בזבוז זמן…

ליאור ואיל הראו למתי משהו שאיל בנה, משהו שהם היו גאים בו ושחשבו שזה פאר הטכנולוגיה. התגובה הראשונה של מתי כשראה מה הם בנו הייתה “מה זה הזבל הזה?!”. לאחר מכן מתי אמר להם שהוא כבר הספיק לסגור חמישה סטארטאפים ולא ממש בא לו להצטרף להקמת סטארטאפ נוסף. אבל בגלל שהוקסם עם הפתרון לבעיה כל-כך כואבת של תיאומי פגישות החליט להצטרף אליהם. זמן קצר לאחר מכן הם כבר יצאו לדרך עם המוצר.

לחברה שהקימו קוראים מיקאן. מיקאן היא חברה שמספקת שירות Chatbot עוזר אישי דיגיטלי שחי בתוך יומן המשתמש, מכיר אותו ולומד ממנו אילו שרותים הוא צריך. שלוש שנים אחרי שהקימו את החברה בהשקעה של 870K$ בלבד, נמכרה החברה למתחרה השוויצרית Doodle בעשרות מליוני פרנקים שוייצרים.

בראיון, ליאור יבור (האב והמנכ”ל) ואיל יבור (הבן וה-CTO) מספרים את סיפור הקמת החברה, סיפור מכירת החברה ועל האתגרים איתם התמודדו במהלך הדרך.

“מהיום הראשון החלטנו להיות בקשר עם המתחרים שלנו ולהכיר אותם. להכיר אותם לא רק מבחינת מה הם עושים אלא עשינו ניסיונות, שחלקם צלחו וחלקם פחות, להגיע אליהם ולדבר איתם, להבין במה הם מתעסקים. את זה הבאתי מעולמי הקודם שבצד המסחרי מתחרים ו-‘מוציאים את העיניים’ לתחרות אבל בצד התפעולי – כל מה שאפשר לעזור אז עוזרים. כל מה שאפשר לתמוך – תומכים. ואני ממשיך בזה עד היום – חזרתי עכשיו מניו-יורק והייתי בפגישה עם המתחרה הכי גדול שלנו. אף אחד לא יודע מה אנחנו הולכים לפתח ולהעלות בשוק וגם אף אחד אחר גם לא אומר מה הוא הולך לפתח ולהעלות בשוק, אבל אתה מכיר את האנשים…

בין השאר אחד המתחרים שלנו היה Doodle. לא הגענו לפגישה פיזית איתם אבל התכתבנו, דיברנו בטלפון, עשינו שיחות ועידה והכרנו. אמרנו שאולי פעם יצא משהו. Doodle עסוקים בקביעת פגישות בשוק הבסיסי, זאת אומרת, אותו רעיון של בוקינג. יש להם את הכלי הכי טוב, ואם שלחו לך סקרים (סקרים ששואלים אותך למתי נח לך לתאם פגישה) אז קרוב לוודאי שזה הגיע מ-Doodle כי הם עושים את זה הכי טוב. אחרי שעשינו את השינוי כיוון אז חזרנו ל-Doodle ואמרנו להם ‘תשמעו, אתם יודעים את כל הצד הזה של השוק ואנחנו יודעים את כל הצד החכם של השוק – אז בואו נעביר אחד לשני לקוחות. אם יש לנו לקוח שלא מחובר ליומן אז תחברו אותנו אליו ובהטמעה של המוצר שלנו גם נוציא סקר Doodle. ולא נפתח Doodle כי אנחנו לא רוצים להיות שם. ואם לכם יש לקוח שמחובר ל-Meekan אז למה להתעסק עם Doodle אם הוא יכול לעשות תיאום פגישה בצורה חכמה ופשוטה… וזה Win-Win ללקוחות שלכם ושלנו, אז בואו נבדוק את האפשרות לעבוד ביחד. משם זה התגלגל לחברת האם והתגלגל לעסקת הרכישה ובסופו של דבר הכל התחיל מזה שרצינו להכיר את המתחרים שלנו. ואני מאוד מאמין בזה, זאת אומרת, אני חושב שאם אתה מכיר את המתחרים אז או שתהיה טוב בתחרות מולם כי אתה יודע מול מי אתה מתחרה או שתוכל לעשות איתם שיתוף פעולה – שני המקרים זה Win-Win לעסק שלך… ובדיעבד זה הוכיח את עצמו”

(ליאור יבור על מערכת היחסים שניהל עם המתחרה Doodle שהוביל בסופו של דבר לרכישת Meekan ע”י Doodle)

לאתר של מיקאן , לעמוד הפייסבוק של מיקאן

לראיון המלא עם ליאור ואיל יבור: