יוני לייטרסדורף נולד בירושלים שברמת שרת לפני 33 שנים לאבא רופא ואמא מרצה למכללה למורים. כשהיה בן 6 קיבל מאחיו הגדול את המחשב הישן שלו. הוא השתמש במחשב למשחקים עד שגילה את עולם התכנות. בגיל 12 כבר התחיל לעבוד בהייטק בתחום האבטחת איכות.

בגיל 15, אחרי שהוריו התגרשו, עבר יוני עם אימו לאנקורג’ שבאלסקה למשך שנה, שנה אותה סיכם כחוויה מדהימה למרות הקור של מינוס 40 מעלות שם. כשחזר לארץ עבד חצי שנה במקדונלדס עד שאחיו הגדול שכנע אותו לחזור לעבוד בהייטק. וכך מצא עצמו בגיל 17, כשכל החברים שלו היו בתיכון ולמדו לבגרויות, עובד בסטארטאפ עם רכב חברה ומשכורת של מבוגר. כשסיים את התיכון התגייס ליחידה 8200.

בראיון עם יוני לייטרסדורף, מייסד ומנכ”ל חברת indeni, מספר יוני על התפקיד שעשה ב-8200. יוני גם מספר על תפקידו כמנהל מוצר בצ’ק פוינט שם צמח הרעיון להקים את הסטארטאפ שלו, את סיפור הקמת indeni והאתגרים איתם התמודד במהלך הדרך. מה שמעניין במיוחד בסיפור של יוני, זה לשמוע איך הכישורים שפיתח במהלך שירותו הצבאי ביחידת 8200 עזרו לו באתגרים איתם התמודד לאורך הדרך מאז שהשתחרר ועד היום.

“יש תופעה מעניינת בעולם הסטארטאפים בהקשר של ריווחיות. הדעה הרווחת היא שאם אתה ריווחי זה אומר שאתה לא גדל מספיק מהר. תחשוב על זה, בעולם ההייטק כשאתה מוכר מוצר ללקוח אז אתה מוכר אותו בשולי רווח גבוהים. זאת אומרת, שאם אני עכשיו מוכר לך מוצר ב-100$ ושולי הרווח שלי הם 90% אז מתוך ה-100$ שמכרתי לך נשארים אצלי 90$ בכיס. זה הרבה יותר גבוה מרוב השווקים בעולם. ואז השאלה מה אתה עושה עם ה-90$. האם אתה לוקח את זה הביתה? דיבידנד או לא משנה מה… או האם אתה לוקח את הכסף ומשקיע אותו? בונה מוצר יותר גדול, משקיע בשיווק וכו’. מה אתה עושה עם הכסף שקיבלת? עכשיו, המשקיעים שלנו, וגם אני בהקשר הזה, רוצים חברה כמה שיותר גדולה. כי בסופו של דבר, הערך שאנחנו מקבלים זה לא הדיבידנדים הפוטנציאלים אלא זה ערך המניה עצמה של החברה. ולכן ערך המניה עולה ככל שאתה גדול יותר ולכן הגיוני שתיקח את הכסף ותשקיע אותו. וזאת הסיבה שבעולם הסטארטאפים לא רוצים להגיע לריווחיות כי זה אומר שאתה לא יודע מה לעשות עם הכסף שלך“.

(יוני לייטרסדורף על תופעת הריווחיות בסטארטאפים)

לאתר של אינדני , לעמוד הפייסבוק של אינדני

לראיון המלא עם יוני לייטרסדורף: