אייל ליפשיץ בנה את הקריירה שלו באופן דיי סולידי וחסר סיכונים. הוא למד הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת תל-אביב מיד כשסיים את שרותו הצבאי בפלס”ר נח”ל. אחרי שהתחיל את התואר השני בהנדסת אלקטרוניקה החליט שלא מעניין אותו להתמקצע בצד הטכנולוגי ועבר לשיקגו כדי ללמוד שם מנהל עסקים. בסיום לימודיו עבד בחברת הייעוץ מקינזי וליווה חברות הייטק וקרנות השקעה פרטיות. כעבור שנה עבר להתיישב בכסא המשקיע בקרן Greylock (כיום 83North).

קרן 83North השקיעה בחברות פינטק רבות כמו Payoneer ו-Wonga. זה מה שהביא את אייל להיחשף להשקעות רבות בתחום הפינטק בכלל ובתחום האשראי בפרט. לאחר משבר הסאב-פריים ב-2008 צצו חברות רבות בארה”ב שהציעו אשראי דרך האינטרנט ויצרו מהפכה בתחום. אייל חקר את הנושא וניסה למצוא נושאים בתחום האשראי שעדיין לא עברו את המהפכה הזאת. הוא למד על תחום שנקרא Invoice Factoring (סליקת חשבוניות) שעדיין לא היה קיים באינטרנט. הוא גילה שוק שמגלגל בארה”ב כ-100 מיליארד דולר בשנה, שוק שמורכב ממאות חברות קטנות שנותנות את השרות הזה בצורה מיושנת וללא טכנולוגיה בכלל. בשלב זה, אייל החליט לקחת סיכון מהותי בקריירה שלו בפעם הראשונה – להקים את BlueVine.

מאז הקמתה לפני כ-4 וחצי שנים, גייסה החברה השקעה של כ-68M$ וחוב של כ-200M$. מבין המשקעים של BlueVine ניתן למצוא את יוני חפץ מ-Lightspeed Ventures, את 83North, Kima Ventures ועוד. ל-BlueVine אלפי  לקוחות בארה”ב והיא מעסיקה כ-160 עובדים, מתוכם 60 במרכז הפיתוח ברמת-גן והשאר במשרדי הנהלת החברה בסיליקון ואלי.

בשיחה עם אייל ליפשיץ, מייסד ומנכ”ל BlueVine, מספר אייל מה למד על יזמות כשעבד כמשקיע ב-83North, מה למד כשהקים את BlueVine שלא ידע כשישב בכסא המשקיע וגם נותן טיפ ליזמים בתחילת הדרך.

“אני חושב שמה שקורה עם קרנות זה שיש לפעמים את המחשבה הזאת של ‘אם אני לא אשקיע עכשיו אז אשקיע בסיבוב הבא… אני אדחה את ההחלטה שלי לסיבוב הבא. עכשיו אני לא מרגיש בנח עם הסיכון – אם זה יהיה טוב אז בסדר, זה יהיה באיוולואציה יותר טובה אבל אני אוכל להיכנס’. במיוחד למשקיעים ישראלים, אם אני עושה לרגע ניתוק בין משקיעים ישראלים לבינלאומיים, אז חברה שמאוד מצליחה, ואני לא מדבר כאן על BlueVine אלא ממש באופן כללי, חברה שמאוד מצליחה – לא בטוח שלמשקיע תהיה הזדמנות להיכנס להשקעה בסיבוב הבא. זה לא עניין של איוולואציה בכלל, זה עניין של בכלל אם תהיה לו הזדמנות להשקיע. כי, במיוחד אם זו חברה שפונה לשוק האמריקאי, והיזם עובר לארצות הברית, במצב הזה נפתח לו הזדמנויות של לגייס ממשקיעים אמריקאים ובינלאומיים. הוא כבר לא מוגבל רק לשוק הישראלי של המשקיעים. ואז אתה צריך לשאול את עצמך: ‘אוקיי, אם זו חברה שהיא נורא חמה ונמצאת בסיליקון ואלי, ומתנפלות עליה כל המשקיעים הבינלאומיים כמו אנדרסון הורביץ וכו’, אז למה שהם יקחו כסף ממשקיע ישראלי בשלב הזה? עכשיו זה כבר לא העניין האם תוכל להשקיע באיוולואציה יותר גדולה אלא זה האם תוכל להשקיע בכלל”

(אייל ליפשיץ על ההזדמנות להשקיע בחברה מצליחה בשלבים מוקדמים אל מול האפשרות לפספס השקעה כזו)

לאתר החברה

לראיון המלא עם אייל ליפשיץ: